החלטה בתיק ת"א 26267-07-10

1.      החלטה בבקשה לדחיית התביעה על הסף בשל מעשה בית דין.

2.      ברקע להחלטה זו כתב תביעה, שעיקר עניינו בנזקים שנגרמו למשיב, לטענתו, בעקבות פעולות שעשתה המבקשת במהלך התקופה בה התנהל אצלה חשבון הבנק של המשיב, בעיקר בשנים 2004 - 2005. 

3.      במוקד הבקשה הטענה, שהמחלוקות בין הצדדים הגיעו כדי סיומן בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין - ת"א 14533/06, של בית משפט זה. יתר על כן, נטען על ידי המשיב, שביקש כבר המשיב את ביטולו של הסכם זה בתביעה נפרדת, שנכון למועד הגשת התביעה היתה תלויה ועומדת - ת"א 15977/08. יוטעם, שבינתיים ניתן כבר פסק הדין בתביעה זו, ונפסק שדין בקשת התובע דנן להצהיר על בטלות הסכם הפשרה שהושג, בשעתו, בת"א 14533/06 - לדחייה.

4.      כלל ועיקר: כשנדרש בית המשפט לשאלה האם תקף בין הצדדים מעשה בית דין, עליו לבחון את התביעה שבפניו אל מול פסק הדין הקודם, נוכח השאלה המהותית המרכזית שבמוקד הדיון, ולאו לפי הבדלים דקים בניסוח הטענות בהליכים השונים.

         כהערה שיש בה כדי להקדים במעט את המשך הדברים יצוין, שברור על פני הדברים שגם אם מנוסח כתב התביעה דנן באופן מעט שונה, וגם אם, לכאורה, מוגדרות עילות התביעה באופן מעט אחר, על הפרק שאלות שנדונו כבר והוכרעו, ויתר על כן, מאחר ונדחתה תביעתו המאוחרת של המשיב לביטול הסכם הפשרה שזכה בהסכמת הצדדים לתוקף של פסק דין עוד קודם לכן, יתכן שיהא מי שיאמר שלמעשה ברקע לתביעה זו כבר מעשה בית דין כפול: פסק הדין שנתן תוקף להסכמת הצדדים ביחס למחלוקות שביניהם, ופסק דין מאוחר יותר שדחה תביעה לביטולו של הסכם זה.

5.      מעל הצורך ובהמשך לאמור, נמצא לציין עוד כדלקמן:

א.            גם העובדות נשוא כתב התביעה דנן מתייחסות, ושלא במקרה, לתקופה שקדמה להסכם הפשרה הראשון, סמוך לשנת 2005, ובנסיבות אלה, חזקה, שנלקחו בחשבון בהסכם הפשרה.

ב.             ואפילו תאמר, שמטעמים כאלה ואחרים לא נלקחו עובדות נטענות אלה בחשבון בהסכם הפשרה, לבטח היוו הן את הליבה של התביעה המאוחרת לבטול פסק הדין. ואולם, כאמור, גם בתביעה זו ניתן בינתיים פסק דין, והנושא הוכרע.

ג.             ואם, לאחר כל זאת, נותר עוד ספק בשאלה האם יש זיקה בין התביעה דנן לבין התביעה שהיוותה את הבסיס להליכים הקודמים, יבוא סעיף 8 לכתב התביעה ויוכיח, שאין המדובר, אלא בנקודות מבט אחרות של אותו נושא בדיוק. וכך נכתב בסעיף 8 לכתב התביעה דנן: "כשידע התובע על קיום הסדר הפשרה שהחתימה עליו נאנסה ממנו במרמה, הגיש תביעה לבטול הסדר הפשרה, וזאת במסגרת תביעה מס 15977/08, ותביעה זו עדיין תלויה ועומדת בפני בית המשפט הנכבד. מצ"ב העתק מתביעת התובע ותסומן באות ד". הוא שאמרנו, הזיקה בין העילות והטענות ברורה וחד משמעית, ואין המשיב מנסה כלל להסתיר זאת. ואגב, בסעיף 6 לכתב התביעה דנן נזכרת גם התביעה המקורית, ולא בכדי. ואשר לתביעה שלגביה ציין המשיב שהיא תלויה ועומדת, אין לנו אלא להזכיר שבינתיים הסתיימה גם היא, ומבחינת המשיב, שלא לטובה. מעל הצורך אציין, שתקף כל האמור גם ביחס לשקים מאותה תקופה שבידי המבקשת, ואשר לגביהם יש מקצת טענה בפי המשיב.

ד.             ער אני לכך, שלתגובתו צירף המשיב חוות דעת פרטית מטעמו. ואולם, בשלב זה, אין בית-המשפט נכון עוד לשקול שאלות כלשהן במישור הראייתי, ומכאן שגם הגשת חוות-דעת זו לא היתה במקומה. כשעל הפרק שאלת תוקפו של מעשה בית דין, אין עוד מקום לכל דיון ראייתי, על כל המשתמע מכך.

6.      נוכח כל האמור, תקף בין הצדדים פסק דין סופי המהווה מעשה בית דין, ובפרשתנו אף חוזק תוקפו של פסק דין זה, מעל הצורך, לאחר שתביעה שנועדה לביטול הסכם הפשרה שהיווה את הבסיס לפסק הדין המקורי, נדחתה גם היא.

7.      סוף דבר, מורה אני על מחיקתה של תביעה זו.

הוצאות הדיון בסך 7,500 ש"ח - על המבקש.

ניתנה היום,  28 מאי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: